Saturday, February 6, 2021

 שירת העצים / אילנה חטיבה

שִׁירַת הָעֵצִים 

נִשְׁמַעַת כָּאן 

מִתְלַטְּפים בֵּין מַשְּׁבֵי רוּחַ ,

ומּוֹרִידִים פֻּזְמְקֵיהֶם

עֲנָפִים מְנַעֲרִים חֹרֶף

לְעֵבֶר אָבִיב בָּאֹפֶק הַחַם,

נִיחוֹחַ פְּרִיחָה מְתַקְתַּק 

שׁוֹלֵחַ רֵיחוֹת מְשַׁכְּרִים 

וּמֵפִיץ צְלִילִים

כִּלְגִימַת יַיִן לְבֵן מְבַעְבֵּעַ

הַמְּשַׁכֵּר אַט אַט 

לְאוֹרָן הַחַם

שֶׁל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,

צִפּוֹרִים מַגְבִּיהוֹת 

מְעוֹפָן לַתְּכֵלֶת

פְּרִיחַת שָׁקֵד לְבָנָה וְרַדְרַדָּה

מְנַצַּחַת בְּהַרְמוֹנְיָה מְהַפְּנֶטֶת

וְכַלָּנִית אֲדֻמָּה יְחִידָה

מְבַצְבֶּצֶת בְּצֶבַע אַרְגָּמָן עַז

עוֹשֶׂה קוֹלוֹת רֶקַע

מְרַמֶּזֶת עַל צְלִילִים חַמִּים

שֶׁיַּגִּיחוּ בִּירִיעוֹת שְׁטִיחִים מְפֹאָרִים

יִפְרְשוּ לְרַגְלֵי כֹּל

וְיַסְמִיקוּ בָּחַן אֶת  פְּנִיָּה

 שֶׁל אִמָּא אֲדָמָה ,

רִקְמַת פְּרָגִים לוֹהֲטוֹת

תְּכַסֶּה  מִישׁוֹרִים וְהֵרִים

בֵּין עֲשָׂבִים יְרֻקִּים

רָוַוי מַיִם.

וּבָעֵמֶק אֲחַכֶּה אֲנִי,

בְּמוֹרְדֵי הַהרים

אַשְׁכשׁךָ רַגְלַי בנהרות,

אפְרח לִי אֶל מוּל הַמַּרְאוֹת 

אַל מוּל הַצְּלִילִים

אַל מוּל הַבְּרִיאָה,

רַק אַבִּיט וְאַקְשִׁיב 

לְשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה

בְּכָל הַפֶּלֶא הַזֶּה 

וְאָמוּת כָּל כָּךְ יָפֶה

כְּמוֹ שֶׁנּוֹלְדוּ

כָּל אֵלֶּה !!


התמונה מהאינטרנט

Friday, February 5, 2021

 

By Beatriz Rodriguez

LO QUE NO DIJE

Es el silencio como una maraña inhóspita. ocupa los rincones más severos de mis entrañas.

En él se  guardan y esconden mis rabias, mis miedos y mis secretos.  Algunos son guardados por indiferencias o incredulidad del receptor, otros por prudencias y muchos son sagrados momentos   que no quieren ser empañados.

  Revuelan mis pensamientos y los no decires fueron muchos:

No dije mis cansancios…

No dije mis soledades

mis desconsuelos ni mis postergaciones

 no hablé de mis pasiones y menos de mis sueños….

Esas telarañas de los no decires, va rondando tal  remolino dejando en sus vueltas muchas fuerzas.

Tal vez esas palabras bien guardadas sean el vínculo sutil que sostiene una relación. Familia, amigos, colegas, hasta los desconocidos ocasionales en un mundo  que gira sin pretensiones y nosotros, aquel y yo guardamos los indicios más transparentes, tan guardados, tan escondidos y absortos nos cuestionan ¡Por qué? …..

                                                              



                                                                                        Beatriz Rodriguez

                                                                                         Cuarentena 2020

By Marlene Pasini

 HOLA MIS QUERIDOS 💕:

Les comparto mi nueva pintura la cual me hizo recordar un poema que le dediqué a mi pintora favorita Remedios Varo, española y radicada en México perteneciente a la corriente surrealista.


La Dama 

 

Tus entresueños fueron los pájaros en fuga,

la inmensidad sepultada en tus pupilas,

mantras del alba tejidos en la nube oscura de tu cabellera.


Al interior de carruajes fantasiosos 

por extraviadas calles andaste y desandaste,

en mármoles de aire tus pasos derribaron gravedades,

vuelos de espumas

donde los búhos solitarios del adiós te rondan, 

extranjera cautiva en la niebla de la distancia.


Cuántas veces a deshoras oías al viento y a la lluvia pasar entre las sombras de tus apariciones?

el galope de tu corazón entre la selva anochecida.


Cuántas veces ardían hogueras en el pozo de tus sueños?

jaurías de tempestades bajo el humo de un arcángel,

la humedad del relámpago para tu voz de fuego.


Y qué son esos sonidos, esos silencios que se escuchan desde las cúpulas insomnes de tus torres estelares?


Tu música de alientos, tu música solar de cuerdas,

harpas del tiempo que pulsaron su acorde catedral sobre las montañas de tu alma,

manantiales de sol palpitando en las fisuras del abismo. 


Ríos de vértigo desbordaste sobre el cegador espacio de los lienzos

donde paraísos vegetales fueron llamas que crecían bajo el misterioso pulso de tus manos.


De mi libro:


Hoy también la lluvia 


Pintura y poema 

By: Marlene Pasini 

Copyright

 Poem by Mariana kiss

Îmi așez capul în palme

Și privesc spre infinit...

Mă uit la luna ce adoarme,

Tăcută ,sprijinită de zenit...


Chipul tău se oglindește în lac.

Îl văd parcă ar fi miezul zilei.

Mi-e dor de tine,ce mă fac?Sunt prizoniera... iluziei!


Mi te închipui, cum veneai

Alergând fericit înspre mine.

Un buchet de flori în mâna aveai

Și două buzunare de sărutări pline.


Îmi aduceai ciocolată și cafea,

Să te iert, că ai întârziat pe drum,

Îmi dăruiai fără rezerve iubirea ta,

Mai scoteai,râzând ,câte un parfum.


Îmi plăcea cu tine, mă făceai să râd.

Îmi șopteai cuvinte de amor.

Erai înfipt la mine în gând...

Nu ne-a pasat deloc de viitor...


Când râdeai,soarele ieșea dintre nori,

Vântul avea adierea caldă...

Ne treceau minunați fiori...

Eram doar noi și dragostea oarbă.


Lumea era doar un decor pentru noi.

Îl striveam cu mângâierile noastre...

Ne dăruiam,în buza serii, goi,

Unul altuia,în depărtări albastre.


Apoi cădeam, secerați ,pe malul lacului...

Doar greierii se mai auzeau în fundal...

Ne îmbrățișam la marginea visului...

Iubirea noastră nu avea  niciunde... egal.


Te-am așteptat, într-o zi, la locul nostru.

Vântul a început să urle nebunește!

Parcă se pornise al lacului monstru...

Nimic ce a fost odată... nu mai este.


M-am refugiat în chilia veche...

Nu te-am mai văzut de atunci...

Mereu vin seara pe la ora zece

Doar, doar vei apărea tu...nu doar năluci...


         Prizoniera iluziei

      Autor: Mariana Kiss 

                    09 12  2020

            România-Curtici



Amigos míos ❣😇: 

Nueva pintura y poema, de mi próximo libro relacionado con algunos de mis viajes.

Espero que les guste 😄

Ruta en azul 


Acorazada por las montañas del Rif

una fantasía de perlas azuladas

son sus escaleras, calles 

y su Kasbah seductora.


Chefchouen

ciudad zafiro

encanto de sus rincones 

que dan cobijo a las almas viajeras

estaciones de frío que recogen leyendas 

y gatos que se pierden cada amanecer 

entre una oración del Corán


Envuelta por un caftán de gloria 

por sus laberintos se escucha el murmullo 

de historias omeyas y sombras bereberes

lágrimas de un poema andaluz 

en la voz anónima de un místico sufí


Puertas como pinturas de un sueño surrealista 

oráculos que la tarde llena 

en cada momento 

como un golpe de báculo 

sobre el valle marroquí


Sabor azafranado

ruta de todas las fragancias

que el tiempo deja en estelas eremitas a su paso 

corazones que retumban 

ante el hechizo del laúd

eternidad de paraíso que recuerda 

los noventa y nueve nombres de Allah


Poema inédito y pintura 


Marlene Pasini 

Copyright


Poem original by Aziz Mountassir Morocco

Translation by Jeanette Eureka Mexico

Tu eres mi barco del destino

 Tu nombre es mi vida

 Tu nombre .

  Un lugar sin eco

 Donde los racimos salvajes

 Donde la fantasía no se mueve

 No se inclina

 No toca las espinas

 Volver de

  Respiraciones de agua

 Negro

 Olvida las piedras atormentadas

 Y extiende tu mano fértil

 Por mi pluma

 Para dibujar un teclado

 Una nueva era que viene

 Y suspiro

 Atrapa de cerca

 Por tu perfume

 Con una exhalación

 Del mar terminaré 

 En tu memoria


 #Aziz Mountassir

 

יומני בלוגרים

שושנה ויג ● פובליציסטית

● דוא"ל ● בלוג/אתר ● רשימות ● מעקב


משורר השלום והאחווה ממרוקו

המשורר זכה ליותר מעשרה תארי דוקטור לשם כבוד ולהצטיינות גבוהה בזכות פועלו הספרותי ושירותו לאנושות המשורר זכה ליותר מעשרה תארי דוקטור לשם כבוד ולהצטיינות גבוהה בזכות פועלו הספרותי ושירותו לאנושות

▪  ▪  ▪


6 אוספי שירה [צילום: סטיב הלבר/AP]

באחרונה אני מתרגמת שירת משוררים מרחבי העולם. כשפניתי לד"ר עזיז מונטאסיר (Mountassir Aziz) הוא הפתיע אותי ושלח לי את השירים לתרגום, ומתחת הוסיף שלוש תעודות של כבוד בעקבות המעשה שלי. אני סבורה שבימים אלה של בידוד וריחוק המעשה הזה הוא אצילי מאוד, מחוות של אנושיות בעולם. אני שמחה מאוד להציג את המשורר הבינאומי ממרוקו לקהל בישראל ולהיות המתרגמת הראשונה לשירתו בעברית. ובכן מי הוא המשורר?

משורר בינלאומי ושגריר ליצירתיות ולאנושיות ממרוקו, צפון אפריקה. נשיא הפורום הבינלאומי ליצירתיות ואנושיות. משמש כשגריר העיתונות הפנימית לילד וושינגטון בצפון אפריקה. כמו-כן שגריר WIP (ניגריה) במרוקו, רכז הקשרים בצפון אפריקה של UWMC (ילדי התנועה העולמית המאוחדת) ושגריר שליחות האנושות ושלום במרוקו. ד"ר מונטאסיר הוא רכז הקשר לרשת המדיה הערבית במרוקו, והוא השתתף ב-5 אנתולוגיות שירה בינלאומיות.

למונטאסיר עזיז 6 אוספי שירה בערבית: "המנגינה העצובה", "המתנה למשחק", "משחק כפול" ו"כאב ושריטות על הפנים מצפות". "עד כמה מהודרת האשמה" היא הכותרת של יצירת השירה החדשה שלו, שהיא בדפוס. שיריו תורגמו לשפות שונות, כולל אנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, סרבית, סלובנית, רוסית, גרמנית, פיליפינית, ויפנית. Mario Rigli משורר וצייר איטלקי בעל שם, תירגם כמה משיריו ושר אותם כהלחנה מוזיקלית יחד עם המלחין האיטלקי הידוע, Fabio Martoglio. עבודותיו תורגמו לאיטלקית גם על-ידי Maria Palumbo לאנגלית על-ידי William S. Peters-. אני מקווה שיוסיף את שמי לתרגומיו בעברית.

המשורר זכה ליותר מעשרה תארי דוקטור לשם כבוד ולהצטיינות גבוהה בזכות פועלו הספרותי ושירותו לאנושות. הפדרציה העולמית לשגרירי רצון טוב הכירה בחשיבותו בתעודת שגריר רצון טוב ממרוקו. הוא מקדיש בלהט את תשוקתו לשירות העולמי ומשמש כמנהיג הומניסטי והומניטרי ושגריר ליצירתיות, לשלום ושלווה.

עזיז הוזמן למספר רב של כנסי תרבות ופסטיבלי שירה בינלאומיים: איחוד האמירויות, דוביי, רומניה, ספרד. מצרים. טוניס. סין. טורקיה. בלגיה.

שיחה قصيدة: حديث

על-ידי מרוקאי המשורר עזיז מונטאסיר (عزيز منتصر)

הָעֵטִים שֶׁל הַגְּאוֹנִים

הַלְּחָנִים שֶׁל מוֹצַרְט

הַסְּלוֹאִים שֶׁל מַרְסֶל

וְשִׁירָיו שֶׁל שֶׁיְקְסְפִּיר

דִּבְּרוּ אִתִּי

אוֹדוֹת הָאַהֲבָה

וְעַל הַזְּמַן שֶׁחָלַף

עַל צְפִיפוּת הַחֹשֶׁךְ

עַל מְכִירַת הַשָּׁלוֹם

עַל הַבּוּשָׁה הָעֵירֹמָה

שֶׁהֵמֵסָּה אֶת הַנֵּרוֹת

שֶׁגָּרְמָה לְצִמְצוּם הַפְּרָחִים

נָצְרָה אוֹתִי בְּסֵבֶל

שָׁלְחָה הַבְטָחָה

לְבַטֵּל

וְהִנִּיחָה לַגּוּפוֹת לִפֹּל קָרְבָּן

לִצְהִיבוּת הַסְּתָו

וְסוּפוֹת חֹרֶף

הֵן דִּבְּרוּ אִתִּי עַל

זִרְמֵי הַדָּם

שֶׁנַּרְגִּיעַ רָעוֹת

בְּקֶרֶב אֻמּוֹת הַיַּסְמִין

עַל דִּכּוּי וַחֲלוֹמוֹת

בְּעִדָּן הַגַּרְדּוֹם וְהָעֹנֶשׁ.

רִשְׁרוּשׁ הָאָלֶפְבֵּיתִיִּים שֶׁלִּי

הוּא תְּנוּמָה לַיּוֹנִים.

מֶרְחָבִים בְּתוּלִיִּים

עֲדַיִן לֹא נֶאֶבְקוּ

לִחְיוֹת בְּאֶקְסְטְזַת רְצוֹנוֹת,

עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת זִהוּמִים

לְשׁוֹנָם מְדַבֶּרֶת עַל יֹפִי.

________________________________

حديث

الشاعر عزيز منتصر

--------------------

حدثتني

أقلام النوابغ

وألحان موزار

وتقاسيم مارسيل

وقصائد شكسبير

عن العشق

وما مضى من الزمن

عن جثولة الظلام

وبيع السلام

عن العار العاري

الذي أذاب الشموع

وأذبل الأزهار

ونسج حولي الشقاء

وأهدى الآمان

للزوال

وترك الأجساد فريسة

لصفرة الخريف

وعواصف الشتاء

حدثتني

عن سيول الدماء

لإرضاء شروري

في شعوب الياسمين

عن القهر و الأحلام

في زمن الشنق والعقاب

وخشخشة حروفي أنا

نوم للحمام

حدائق عذراء

لم تلقح بعد

تعيش نشوة الرغاب

عيونها ترى النجاسة

ولسانها يعبر عن الجمال

المنتدى الدولي للإبداع والإنسانية المملكة المغربية

An old poem   dying to life heart slows its beat blood rushes to head at every grasp of the loss asleep, awake, or in a dream state ears dea...