By Shoshana Karbasi

לְאַלֵּף אֶת הַגָּן/ שושנה קרבסי

הָבָה נְאַלֵּף אֶת הַגָּן:

תְּחִלָּה נִגְדֹּר אֶת הַשֶּׁטַח

נְסַמֵּן גְּבוּלוֹתָיו

מָה בִּפְנִים מָה מִחוּץ. 

כָּעֵת נִגַּשׁ לִמְלֶאכֶת הַסִּלּוּק:

נְסַקֵּל אֲבָנִים עַתִּיקוֹת מֵרִבְצָן

נַחֲרִיד חֲרָקִים יוֹשְׁבֵי תַּחְתִּיּוֹת מִבֵּיתָם

אִם צָרִיךְ, נַהֲרֹג אֶת הָעַקְרַבִּים,

אֶפְשָׁר שֶׁמֵּהַסְּלָעִים שֶׁעָקַרְנוּ

נַעֲמִיד מִסְלָעָה סְדוּרָה. 

יֵשׁ לְעַשֵּׂב אֶת הַפִּרְאִיִּים

לַעֲקֹר מֵהַשֹּׁרֶשׁ חַרְדָּלִים, סַבְיוֹנִים

כַּלָּנִיּוֹת, פְּרָגִים

וְהָרַקָּפוֹת - מָה נַעֲשֶׂה בָּרַקָּפוֹת?

נַעֲקֹר? אוּלַי נִשְׁתֹּל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר?

הָעִקָּר הָעִקָּר לְאַלֵּף אֶת הַגָּן. 

וְהָאֲדָמָה - מָה?

נַהֲפֹךְ אֶת קְרָבֶיהָ 

מָה שֶׁהָיָה לְמַעְלָה יִהְיֶה לְמַטָּה

וּמָה שֶׁלְּמַטָּה יִהְיֶה לְמַעְלָה.

וְנַחֲרֹשׁ בָּהּ תְּלָמִים

קַוִּים יְשָׁרִים קַוִּים קַוִּים

נִקְבַּע מֵחָדָשׁ אֶת הַסְּדָרִים.

תִּכְנוּן

כָּאן עֲרוּגוֹת הַפְּרָחִים לְפִי צְבָעִים

כָּאן עֲצֵי פְּרִי, לֹא נְשִׁירִים, לֹא מְלַכְלְכִים

כָּאן נִשְׁתֹּל לְפִי עוֹנוֹת 

נַלְבִּישׁ אֶת הַגָּן בִּשְׂמָלוֹת תְּפוּרוֹת.

חָשׁוּב גַּם לְהַקְפִּיד עַל הַחֲלֻקָּה: 

זֶה לְנוֹי, זֶה לְמַאֲכָל

זֶה קָבוּעַ, זֶה עוֹנָתִי 

וּמַעֲרַךְ הַשְׁקָיָה – אוֹטוֹמָטִי.

הִנֵּה כָּךְ מְאַלְּפִים אֶת הַגָּן. 

כָּעֵת עִמְדוּ יָפִים, עִמְדוּ זְקוּפִים

תֵּהָנוּ מֵהַשְּׁלֵמוּת שֶׁבִּצַּעְתֶּם לְהַפְלִיא 

הֱיוּ גֵּאִים. 

אַךְ מָה יִקְרֶה אִם תִּסְּעוּ מִכָּאן

וְתַפְקִירוּ אֶת הַגָּן?

כַּמָּה זְמַן לְדַעְתְּכֶם יִדָּרֵשׁ 

לְהָשִׁיב עַל כַּנּוֹ אֶת סִדְרוֹ שֶׁל הַבְּלִיל 

כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא הָיָה הַגָּן אַחֶרֶת?

מַהוּ הֶרֶף הָעַיִן הַנִּדְרָשׁ 

לִמְחוֹת זֵכֶר יָדֵנוּ הַמְּיַשֶּׁרֶת?